יום ראשון:
16:00-19:30: בית מדרש קלאסי: תלמוד, עם צוותי בית המדרש שלנו – ד”ר יעקב מאיר, ד”ר אסף תמרי, גל אלניר ונריה שפירא.
20:00-21:30: כל הדרכים להיות אלוהים: יונה וולך, פרננדו פסואה ואלים אחרים. שם המרצה עודד כרמלי
יום חמישי:
16:00– 19:00 – בית מדרש קליידוסקופי: תכנים מגוונים, מרצים אורחים, יחד עם מנהל/ת בית המדרש. מבנה: מבוא קצר, חברותא, אסיף, והרצאה. תחומים: מקרא, פילוסופיה כללית, פילוסופיה יהודית, תרבויות ישראל לגווניהן, הבטים של חשיבה ישראלית, אומנות.
בהנחיית ד”ר ג’רמי פוגל ונויה שגיב.
19:30-21:00: הוראת עמיתים
21:15-21:45: אסיף
לו”ז אקדמי של תוכנית עמיתים לשנת הלימודים תשפ”א
|
תאריך |
יום בשבוע |
|
|
01.11.20 |
ראשון |
פתיחת סמסטר סתיו |
|
04.02.21 |
חמישי |
סיום סמסטר סתיו |
|
07.03.21 |
ראשון |
פתיחת סמסטר אביב |
|
17.06.21 |
חמישי |
סיום שנת הלימודים |
בית המדרש הקליידוסקופי – סמסטר א
05.11 – תומר דינה ונטורה
פגישה בכרם – קריאה מחודשת לפגישת שמשון וכפיר האריות (שופטים י”ד 1-9)
בשני המפגשים נתרגל קריאה קווירית במקרא. קריאה קווירית היא פעולה פרשנית, המבקשת לפרק את ההבניה החברתית ההטרוצנטרית, ולזהות בתוך סיפור מגוון של זוויות מבט סובייקטיביות, המשקפות זהויות שונות, ואת יחסי הגומלין שביניהן. יותר משהיא תיאוריה אקדמית סדורה, הגישה הקווירית מבקשת לייצר שיח נגד מה שנחשב כ’אמת’ אובייקטיבית, ולתת מקום לסיפורן ותרומתן להתפתחות החברה של מגוון הזהויות הסובייקטיביות שפועלות בה. בשני המפגשים נתמקד במבנה המשפחה והחברה המקראי ההטרונורמטיבי, וניעזר בכלים פרשניים מקובלים, וברוח הקווירית גם בכלים פרשניים מקוריים, על מנת להאיר בסיפור המקראי זהויות נוספות וקשרים אפשריים ביניהן.
12.11 – תומר דינה ונטורה
פגישה במדבר – על הערעור העמלקי על התפיסה ההטרונורמטיבית בישראל (דברים כ”ה 17-19(
19.11 – ד”ר ג’רמי פוגל
כופר הכופרים – מי מפחד מאפיקורוס?
“כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא” אומרת לנו המשנה, אך מוסיפה “ואלו שאין להם חלק לעולם הבא, האומר אין תחיית המתים מן התורה, ואין תורה מן השמים, ואפיקורוס”. אך זכה אפיקורוס להשמצה הזו והפך עם השנים לכינוי לכל מה שעוין לדת היהודית ובכלל? במפגש, נקרא בחברותא משפטי מפתח מתוך “אמרות היסוד” של אפיקורוס. יחד נדון בתרותו, תורה שבדומה לפילוסופיה היוונית באופן רחב יותר, עוסקת קודם כל בשאלת החיים הטובים לבני אדם. נראה למה אפיקורוס חשב שהדרך לאושר דורשת שחרורמהפחד מהאלים ומהמוות, ונחשוב על המשמעות של רעיוניו המרתקים לחשיבה החילונית אז והיום.
26.11 – ד”ר גדעון אלעזר
ריקות, איון וביטול – לימוד על טבעו של האני בבודהיזם ובחסידות
במפגש זה ננסה ליצור דיאלוג בין רעיון האין-אני הבודהיסטי למושג הביטול בחסידות ולעמוד על נקודות השקה ומחלוקת בין השיטות השונות. נקרא טקסטים בודהיסטיים העוסקות בטבעו החמקמק והנזיל של האני כמו המרכבה של מילינדה וסוטרת הדרשה הניתנת לחולים וננסה להבין מה מציעה המחשבה הבודהיסטית, כיצד היא מבקשת לשנות את תפיסתנו לגבי מהותו של העולם. במקביל נלמד מהגותם של כמה מגדולי החסידות המוקדמת כמו המגיד ממזריטש, בעל התניא והמאור עיניים על ביטול היש כאמצעי עיקרי לדבקות בבורא.
03.12 – ד”ר גדעון אלעזר
תכלית הידיעה שלא נדע
במפגש זה נעסוק בתפיסות חסידיות ודאואיסטיות לגבי ידיעה ואי-ידיעה, מילים ושתיקה. בעזרתו של ספר הדאו, ז’ואנג דזה, אדמור”י איז’ביצא ורבי נחמן מברסלב ננסה להתבונן בגבולותיה ומגבלותיה של הידיעה האנושית, במשמעותה של החכמה ובאפשרות ללכת אל מעבר לשפה אל הלא נודע.
10.12 – ד”ר יעל פיש
פאולוס: יהדות על הסף
בזכרון הדתי של רבים, פאולוס הוא ההוגה שהעמיד את היסודות התיאולוגיים האוניברסליים של הנצרות וביטל את החוק היהודי ואולי אף את התורה עצמה. ואולם, חוקרים פרוטסטנטים מהדור שנולד מיד אחרי מלחמת העולם השניה (הבייבי-בומרז של חקר הברית החדשה) יצאו נגד עמדה זו וביקשו לטעת את פאולוס עמוק בתוך יהדות הבית השני, ולא מחוצה לה. פאולוס האנטינומי, מתנגד החוק והתורה מוצג מעתה בחוגים רבים כתיאור אנטישמי ולא היסטורי של פאולוס והתיאולוגיה שלו. איך פאולוס ממקם את עצמו בתוך הרצף היהודי?
17.12 – ד”ר יעל פיש
שו ופאולוס: צוהר להולדת התורה שבעל-פה
הבשורות זוכרות את ישו לא רק כדמות מרפאת כריזמטית, מחוללת ניסים ומקהילת קהילות אלא גם כמורה, שמציב את עצמו כמוסר הוראה מעבר לתורה עצמה. פאולוס מחזיק בעמדה שיש שתי תורות, מהן שתי התורות הללו? ומה מלמדים המודלים שמציגים ישו ופאולוס על הולדת הקונספט החז״לי של שתי תורות, תורה שבכתב ותורה שבעל פה?
24.12 – פרופ’ עמירא ערן
“בלעדייך אני חצי בן אדם” – פרשנותם של פילון והרמב”ם למקומה של האשה בגירוש מגן העדן
פרשנותם של פילון והרמב”ם לחטא גם העדן מצטיינת בכך שהיא פרשנות מטאפורית הרואה בגבר ובאשה סמלים לכוחות הנפש שבאדם, ובעיקר לשכל ולדמיון. פרשנותם המהדהדת את דברי אפלטון על מהות הארוס ואת מדרש חז”ל על האשה המושלמת מציעה הזדמנות לשיח על הסיבות התיאולוגיות והפילוסופיות שלצד ההכרה בחיוניותה של האשה הביאו לאפלייתה.
31.12 – פרופ’ עמירא ערן
בין דבקות לאובססיה – הרמב”ם ואבן סינא על אהבה יצרית ואהבה גופנית
הרמב”ם פיתח תפיסת אהבה ייחודית הממריצה את האדם לדבוק באהבה שכלית, שמושאה הוא האל. ואולם, הוא לא נרתע מלדמות אהבה מרוממת זאת ללהט התשוקה לאשה, להט המשתלט וכובש את מחשבותיו של האדם מבוקר עד ערב. מקורותיה של תפיסה זאת בתפיסת החשק השכלי של אבן סינא, תיאולוג ופילוסוף מוסלמי, בן המאה ה-11 (980-1037). במפגש נתחקה אחר מקורותיה של תפיסת החשק של הרמב”ם, הנקרעת בין האהבה העליונה לאהבה הנחותה ובין תשוקת הידיעה ברוח לתשוקת הידיעה בבשר.
07.01 – ד”ר ג’רמי פוגל
למצוא את הגאולה שבכפירה עם ברוך שפינוזה
ביום קיץ ב1656 באמסטרדם, רבניו של ברוך שפינוזה החרימו ונידו אותו סופית מעדת ישראל. למה יהודים העיפו מהמועדון את הפילוסוף היהודי הכי חשוב במסורת המערבית? למה אלברט איינשטיין הילל אותו בשירה והאמין באל שלו? מיהו האל של שפינזה? איך חותרת הגותו הכפירתית לחלוטין מתחת להלכה היהודית, ומציע גאולה אלטרנטיבית לאדם החילוני? במפגש נקרא יחד חלקים מהאתיקה ומתוך המאמר התאולוגי-מדיני, ויחד נחשוב על רעיונות נשגבים מלאי רוחניות עמוקה, ותרומתם הכבירה למהפכה החילונית.
14.01 – חן סרור ארצי
פמיניזם דתי – יש חיה כזו
במפגש נצלול אל האוקסימורון של הפמיניזם הדתי-יהודי. נכיר את שורשי המחשבה, הפעילות בשטח והשינוי הדרמטי שחל בשנים האחרונות. לאיזה סט ערכים מחויבת אישה דתיה ופמיניסטית? מהם מקורות ההשראה שלה? האם ניתן לדבר בשפה דתית על פמיניזם ובשפה פמיניסטית על העולם הדתי?
21.01 – חן סרור ארצי
האלטרנטיבה הספרדית
מה מציע עולם המחשבה היהודי-ספרדי (מזרחי) למדינת ישראל היום? מה בין קיפוח ועשיית צדק, לבין מסורת ונאמנות? איך לא קמה מלחמת אזרחים לאחר משבר העליות מצפון אפריקה? והאם ההמשגה של ישראל הראשונה והשניה היא דווקא מלכודת דבש של ההגמוניה?
קריאה מוקדמת: מתוך שפה לנאמנים / פרופ’ מאיר בוזגלו
28.01 – הרב רפאל קרויזר
מעמד האשה ומקומה במחשבה החרדית
שינויים במעמד האשה מתחוללים גם בקרב החברה החרדית, שינויים אלו מצריכים התמודדות, פרשנות והדגשות חדשות בטקסטים ומסורות עתיקות. במהלך המפגש נבחן את עיצוב מקומה של האשה בהגות החרדית המסורתית והעכשווית.
04.02 – הרב רפאל קרויזר
יחס הפוסקים החרדים לחילונים – בין רשע ל’תינוק שנשבה’
יחסה של החברה החרדית ל’חילוני’ הוא יחס מורכב המושפע ממערך של גורמים היסטוריים ונקודות מבט על החילון. במהלך המפגש נבחן את ההתמודדות והיחס לחילוני בכתבי ה’חזון איש’ ובהשלכות והמשמעויות של יחס זה בכתביהם של גדולי הפוסקים החרדים.
בית המדרש הקליידוסקופי – סמסטר ב
11.3.21- נויה שגיב
ספר התנ”ך כספריה
טקסט לקריאה: מתוך “צבת בצבת עשויה” ו”טקסט רוח ובת קול”
18.3.21- ד”ר רות קלדרון
הפואטיקה של ספרות חז”ל- המשל, המדרש, הסיפור ועוד.
25.3.21- ד”ר אריאל זינדר
“נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי”
8.4.21 – הרב חן שריג
שו”ת בתקופת השואה
22.4.21 – ד”ר נטע סובול
לעשות או לא לעשות – זאת השאלה
29.4.21 – פרופ’ אטקס
המחלוקת בין חסידים למתנגדים על משמעות המושג “תורה לשמה”
6.5.21 – פרופ’ אטקס- ליב ליליינבלום
מראש ישיבה ליטאי ליוזם “התיקונים בדת”
13.5.21 – פרופ’ אטקס
מהשכלה לציונות
20.5.21 – ד”ר חמוטל צמיר
“ביאליק בשדה”
27.5.21 – ד”ר דנה אולמרט
נשים בראשית השירה העברית
3.6.21 – ד”ר גדעון טיקוצקי
העברית כווילון: בין לאה גולדברג לדליה רביקוביץ
10.6.21 – משוררים עכשיו
17.6.21 – מפגש מסכם – הגשות