מה לנזיר דומיניקני גרמני, שנחשב לגדול המיסטיקנים הנוצרים בימי הביניים, ולרציונליזם החמור של הרמב”ם – מחשובי ההוגים היהודים, שחי ופעל למעלה ממאה שנה לפניו בעולם המוסלמי? כיצד בכלל מתגלגל מורה הנבוכים – יצירה שנכתבה במקורה בערבית, לידיו של פרופסור לתיאולוגיה הקורא בה בלטינית? ומה קורה לרעיונות שבמקור בהתגלגלם דרך שפות, תרבויות ודתות שונות?
המחקר המוצג בספר זה מתמקד בפרק אחד מני רבים בהיסטוריה שעלומה כמעט של השפעת הרמב”ם בקרב הסכולסטיקה הנוצרית בימי הביניים. זהו, מן הסתם, הפרק העשיר והמסקרן ביותר, בהפגישו בין דמויות שהן במבט ראשון כה שונות זו מזו. על מנת להבין מפגש זה נבחנות זו אחר זו סוגיות יסוד בהגות ימי הביניים – משאלות של תורת ההכרה, אתיקה וקוסמולגיה ועד לדיונים דתיים מובהקים כבעיית הדיבור על אודות האלוהים ואפשרויות הפרשנות של כתבי הקודש.
לקורא העברי זוהי הזדמנות ראשונה להתוודע באופן שיטתי למשנתו הפילוסופית והדתית של מייסטר אייקהרט – מגדולי הפילוסופים הנוצריים בימי הביניים. בתוך כך נשאלות גם שאלות יסוד לגבי תנאיו וגבולותיו של דיאלוג פילוסופי ודתי בימי הביניים. התקופה המוכרת בדרך כלל לקוראים כזירה לרדיפות, לאכזריות ולסבל נחשפת כאן בפניה הידועים פחות, כדיאלוג מתמשך שבו דווקא הדחף הדתי מהווה מנוע רב עוצמה לחיפוש אינטלקטואלי החוצה כמעט כל גבול אפשרי. המסדר הדומיניקני – זה שמתוכו צמחו חוקרי האינקוויזיציה הידועים לשמצה וכן גם המטיפים הנודדים שעשו שימוש תכוף בשנאת יהודים כדלק לדרשותיהם – מוצג כאן דרך דמויות כאלברט מגנוס, תומס אקווינס ובעיקר מייסטר אקהרט, כמרחב שיח תוסס, מגוון ופתוח.
