“כוכבים וחרקים חולקים משהו: הם חלק מן האינסוף, לא במובן מיסטי-מופשט אלא במובן מוחשי מאוד, גלוי לעין. הם נמצאים בקצה המבט – חרקים על שום קוטנם וכוכבים על שום ריחוקם. כמה מעניין הוא עולמנו, שבו הגדול ביותר והקטן ביותר, הפנים הגדולים והפנים הקטנים, משתווים למראית עין, ובכך מאפשרים לנו תפיסה הרמונית כוללת”.
כך כותב דרור בורשטיין בספרו “עולם קטן” המוקדש כולו לעולם החרקים – יצורים קטנים שנתפסים לרוב כזניחים או כמטרידים – אבל מבט מקרוב אפשר לראות בהם את פלא הבריאה. בורשטיין הוא סופר שמרים את המבט מעלה לכוכבים, מטה לחרקים, אל החי והצומח, לא רק נפש האדם ממלאת את ספריו, אלא גם העולם שסביב. ספרו “עולם קטן” מתחקה אחר הממלכות הזעירות של החרקים, המבנים החברתיים שלהם, הכישרונות והיכולות שלהם, ומנתח את מקומם ביצירות ספרות.
בשיחה בחדר קריאה תשוחח אתו העיתונאית ואשת הספרות שירי לב-ארי על כתיבה מתבוננת, על היקסמות מחרקים, על מותר האדם ועל מוסר בספרות.
