אור וזמן, ספר שיריו הרביעי של יונתן ברג, מאגד שירי מסע בשלושה רבדים שונים: המסע הגיאורפי בין יבשות, ארצות, ערים ומקומות; מסעו של העצמי הנודד בחיפוש אחר יציבות רוחנית ונפשית, והמסע מבית הילדות אל הבית שבונה המשורר עם אהובתו ואליו נולדים ילדיו.
בניגוד למסורת השירית בה הדובר על פי רוב מסתפק במסע הפנימי, או לכל היותר במסע הגיאוגרפי הקרוב, אור וזמן מוקדש למסע הגדול, ובהתאמה- הוא נוקט בפואטיקה מאג’ורית וויזואלית רבת מעוף המושפעת מכותבי המסעות הגדולים בשירה העולמית והעברית: וולט ויטמן, אלן גינזברג, פנחס שדה.
לכאורה כל שיר ב”אור וזמן” מוקדש למקום אחר, אלא שחילוף המקומות חושף דווקא את היסודות הדומים המרכיבים את העולם. ב”חדר קריאה” נשוחח על מסעות בכתיבה ובחיים, על התנועה מתוך החדר החוצה ובחזרה, ועל חיפוש אחר הנקודה הארכימדית שבה יכולה לשקוט הנפש גם בתוך הרעש וההמולה.
